רוב ההתנגדויות שמצליחות אינן על תוכן הצוואה אלא על אופן עריכתה. שבע הטעויות הנפוצות, ואיך נמנעים מהן בזמן שעוד אפשר.
אדם שעורך צוואה עושה זאת פעם אחת, ולרוב לבד מול טופס שהוריד מהאינטרנט. אדם שמתנגד לצוואה עושה זאת עם עורך דין ועם מוטיבציה גדולה. חוסר האיזון הזה מסביר מדוע כל כך הרבה צוואות נופלות על פרטים טכניים, ולא על מה שכתוב בהן.
קודם כל: ארבעה סוגים
חוק הירושה מכיר בארבע צורות. צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך ולהיחתם על ידו. צוואה בעדים נערכת בכתב, נחתמת בפני שני עדים בגירים המצהירים על כך. צוואה בפני רשות נאמרת בפני שופט, רשם או נוטריון. צוואה בעל פה אפשרית רק לשכיב מרע ותוקפה מוגבל.
הצורה הנפוצה והבטוחה ביותר היא צוואה בעדים. מרבית הכשלים נובעים מכך שהמצווה חשב שהוא עורך אחת מהן, ובפועל לא עמד בדרישות אף אחת.
1. עד שהוא גם נהנה
אחת הטעויות ההרסניות ביותר. הוראה בצוואה לטובת מי שהיה עד לעריכתה, או לטובת בן זוגו, בטלה. במקרים רבים בן משפחה מוזמן "לחתום כעד" מבלי שאיש שם לב שהוא גם יורש — וההוראה לטובתו מתאיינת.
2. מעורבות של הנהנה בעריכה
כשמי שנהנה מהצוואה הוא זה שהסיע את המצווה, בחר את עורך הדין, נכח בפגישות והחזיק במסמכים — נוצרת חזקה של מעורבות שעלולה לבטל את ההוראה לטובתו. הכלל פשוט: מי שאמור לקבל, לא צריך להיות בחדר.
3. ספק בכשירות המצווה
זו הטענה הנפוצה ביותר בהתנגדויות, במיוחד כשהצוואה נערכה בגיל מבוגר או במהלך מחלה. אין דרישה חוקית לאישור רפואי, אך כשקיים חשש — דמנציה, אשפוז, טיפול תרופתי משמעותי — חוות דעת רפואית סמוכה למועד העריכה שווה יותר מכל סעיף בצוואה.
4. השפעה בלתי הוגנת
הטענה שהמצווה היה נתון לשליטתו של אדם אחר. בתי המשפט בוחנים ארבעה מבחנים: מידת התלות של המצווה בנהנה, בידודו מאחרים, תלות רפואית, ותלות כלכלית. מצב שבו ילד אחד עבר להתגורר עם ההורה, ניתק אותו מיתר המשפחה וקיבל את מרבית העיזבון — הוא מתכון להתנגדות.
5. התעלמות ממוטבים בקופות ובביטוחים
כספי פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וקופות גמל מנוהלים לפי הוראת המוטבים שנרשמה אצל הגוף המנהל, ואינם חלק מהעיזבון. צוואה שמחלקת "את כל רכושי" אינה משנה אותם. זו אולי הטעות היקרה ביותר, והיא נפוצה במיוחד לאחר גירושין — כשבן הזוג לשעבר נשאר רשום כמוטב עשרים שנה.
6. הוראות עמומות או בלתי אפשריות
"הדירה תחולק בין ילדיי באופן הוגן" נשמע נדיב וייצור מלחמה. הוראות בעייתיות אחרות: חלוקת נכס שכבר נמכר, התניית ירושה בהתנהגות עתידית, או מינוי מנהל עיזבון בלי הסכמתו. אם הכוונה היא לחלוקה לא שווה — אמרו זאת במפורש, ואם אפשר, הסבירו בקצרה מדוע. משפט הסבר אחד מפחית התנגדויות יותר מכל ניסוח משפטי.
7. צוואה הדדית שלא הובנה
בני זוג רבים עורכים צוואות הדדיות שבהן כל אחד מוריש לשני, ולאחר פטירת שניהם — לילדים. הבעיה מתעוררת אחר כך: החוק מגביל את יכולתו של בן הזוג שנותר בחיים לשנות את הצוואה, וההסדר משתנה בהתאם לשאלה אם השינוי נעשה לפני או אחרי הפטירה, ואם הנכסים כבר חולקו. זהו מכשיר טוב, אך רק כשמבינים את מגבלותיו מראש.
מה קורה כשאין צוואה
העיזבון מתחלק לפי חוק הירושה: בן או בת הזוג מקבלים את המיטלטלין ואת הרכב, ומחצית מיתרת העיזבון; המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. בהיעדר צאצאים, החלוקה עוברת להורי המנוח ולאחיו. חלוקה זו אינה מתחשבת ביחסים בפועל, בטיפול שניתן בשנים האחרונות או בכוונות המנוח.
איך מקטינים את הסיכון
- עריכה בליווי משפטי, עם תיעוד של הפגישה ושל רצון המצווה
- שני עדים שאינם נהנים ואינם קרובי נהנים
- אישור רפואי סמוך למועד העריכה כשיש כל ספק בכשירות
- הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה
- עדכון מוטבים בכל הקופות והביטוחים במקביל
- בדיקה מחודשת אחרי כל אירוע משמעותי: נישואין, גירושין, לידה, פטירה או מכירת נכס
פירוט נוסף בעמוד צוואות, ירושות והתנגדויות.
האמור במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.